All Posts

מורה טוב צריך לשלוט היטב בחומר אותו הוא הוכשר ללמד בהתאם לרמה של החומר הנלמד. מורה גדול צריך להיות איש אשכולות בעל יכולות מגוונות כגון אוטודידקטיקה, אינטלקט והתבוננות רחבה ומתמדת. כמו כן, מורה גדול נבנה ומתחיל מכישרון הוראה ראשוני אותו פיתח לעצמו וחייב להיות מונע מתוך תחושת שליחות ונתינה שבאים מבפנים. מורה דרך הוא אינו אדם שיודע להעביר מערך אימון בצורה מצויינת אלא אדם שיודע "לראות את הצאן", מהו אופיו של התלמיד ו"בעיות הדור", ולהוביל בהתאם. לכל מורה יש "שיעור" שבו הוא טוב ואות

אושר הוא מצב תודעתי יחסי של איזון בין מה שקיים באותו הרגע לבין הפשרות שאדם עושה מול החסרונות של עצמו. אופטימיות היא הדרך שלא לראות בשלילה את החסרונות של הסיטואציה והחיסרון בה הוא חוסר חוסן נפשי. האושר הוא זמני, כך גם הסבל שאותו מחליפה ההדחקה. ההזדמנות לסיטואציה חדשה מגיעה כאשר אדם יוצר תהליכים לשפר את הקיים. בסוף הכל חולף, בעיקר היכולת. מה שנשאר לצד חוסר היכולת הם הזכרונות לחוסן הנפשי לעמוד בקשיים, וזה נקרא האישיות, היא עוזבת אותנו אחרונה

ביטחון עצמי הינו הישג כתוצאה מתהליך בעקבות תובנה של "מרחק דרך" שאותו האדם המתמודד הלך, התחיל משהו שלא יכל לעשות קודם ובעקבות ההתמדה באותו התחום. לקיחת אחריות בהחלטות תוך כדי התהליך, אשר גרם להצלחתו באותו התחום ומשם ההבנה שכל דבר שרוצים להצטיין ולהתעלות בו לוקח זמן ומרחק והיכולת לשים עצמך באותו התהליך על מנת שתוכל להתפתח. המון פעמים אנו רואים כל מני "בבונים נרקיסיסטים " בעלי תעוזה וביטחון וזאת משום שאין להם את השכל לפחד מהלא נודע ועל כן מעיזים.. ואין זו דוגמא לביטחון עצמי לאדם